|
|
ר' אברהם פוקס ז"ל – מפעל ו"ממסד" של אדם אחד להנצחת השואה |
|
English Translation will be placed here… |
יחיד בדורו היה ר' אברהם פוקס, במסירותו
להנצחת שואת יהודי אירופה.
ר' אברהם פוקס החל לפני 35 שנה בעבודת קודש זו אשר הפכה ברבות הימים למפעל חייו. ספריו הרבים היו מזמן לנחלת הכלל. ספרים מעטים מאד זכו להקיף מקורות כה רחבים בהיקפם ובעומקם בתיעוד היסטורי זה. ר' אברהם פוקס, נולד בשנת תרפ"ה לאביו
ר' אלטר יעקב בעיירה טאשנד
שבטרנסילבניה על גבול רומניה והונגריה.
עיירה קטנה זו נתפרסמה כעיר ואם בישראל בזכות ישיבתו של המהר"ם
בריסק. כבן המקום, ר' אברהם
זכה להתקבל ללימודים בישיבת טאשנד בגיל 12, כשנתיים לפני הגיל המקובל ללימודים
בישיבה זו. עם התגברות האנטישמיות בהונגריה, סגרו
ההונגרים את ישיבת טאשנד.
בעקבותיה ברח ר' אברהם הצעיר לבודפשט, שם המשיך בלימודיו. לאחר כניסת הגרמנים להונגריה,
גוייס ר' אברהם עם כל הצעירים לגדודי העבודה של ההונגרים. בכל עת המלחמה, לא ידע ר' אברהם
על השואה והרצח השיטתי העובר על כלל אירופה ועל הונגריה בפרט. ר' אברהם למד לראשונה על ממדי השואה
לאחר שחזר לטאשנד עם סיום המלחמה שם גילה שרוב משפחתו הוגלתה לאושביץ ונרצחה עם
שאר בני הקהילה. ר' אברהם
שמע מכלי שני שאחותו ניצלה ונראתה
במחנה העקורים שבברגן-בלזן. ללא
כסף ותעודות, לא היסס ר' אברהם, ונטל את תרמילו ומקל נידודיו, והחל לצעוד מאות
קילומטרים. בדרכו לברגן-בלזן, חרף
את נפשו ר' אברהם בהבריחו גבול של שתי ארצות. בברגן בלזן השלים ר' אברהם את לימודיו בבית ספר שהוקם
עבור העקורים והיתומים. ר' אברהם החל את מפעל הקודש של הנצחת יהדות
אירופה לפני למעלה משלושים שנה.
ספרו הראשון של ר' אברהם פוקס "טאשנד וישיבת מהר"ם בריסק"
הנציח את עיירת הולדתו ואת מורו ורבו, המהר"ם בריסק, ופורסם בעיצומה של
מלחמת יום הכיפורים בשנת תשל"ד. הספר נתקבל בשמחה רבה על ידי יוצאי טאשנד ועל ידי אלפי
תלמידיו של המהר"ם בריסק ברחבי העולם. בביקורות שבעיתונות דאז, נכתב שספר זה הוא בין הטובים שבספרי
הזכרון שפורסמו עד לאותה עת. מתוך ספר זה על ישיבת מהר"ם בריסק
בטאשנד, הכיר ר' אברהם בכך שישיבות הונגריה לא זכו לתיעוד ולהנצחה בדומה לישיבות
בפולין. ר' אברהם פוקס החליט
לנסות לתקן את המעוות בכתיבת ספרו
המונומנטלי "ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן". בספר זה, בן שני הכרכים, סוקר
אברהם פוקס באופן שיטתי כל עיר ואם בישראל בשטחי הונגריה הגדולה שבה התקיימה
ישיבה. לצורך כתיבת הספר אסף ר'
אברהם מאות מסמכים, תעודות ותמונות.
הוא שאב את המידע מתוך ראיונות ושיחות עם תלמידים ורבנים משארית הפליטה,
ובכך הנציח את הישיבות והציל מידע רב מאובדן לדורות. ספר זה משמש מקור בר-סמכא אודות עולם התורה בהונגריה. לאחר פטירתו של האדמו"ר מסאטמר
זצ"ל, פרסם ר' אברהם את ספרו
"האדמו"ר מסאטמר" אשר יצא לאור לרגל היארצאייט הראשון של
האדמו"ר. גם ספר זה התקבל
באהדה רבה על ידי היהדות החרדית בכלל ועל ידי קהילת סאטמר בפרט. למעשה, ספר זה היה כה פופולרי, שר'
יוסל'ה אשכנזי זצ"ל, משמשו בקודש של האדמו"ר ביקש להדפיסו בשנית
בארה"ב. ספרו הבא של ר' אברהם פוקס עסק בר' חיים מכאל
דוב וייסמנדל זצ"ל ובנסיון ההצלה של יהדות סלובקיה ואירופה. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בשעה
שמכונת ההשמדה הנאצית ימ"ש החלה ברציחת יהודי אירופה, גילה הרב וייסמנדל,
שאף עם מפלצות אדם אלה ניתן לנהל משא ומתן ולשחדם לצורך הצלה. רחמ"ד
במכתביו, פנה לאישים וגופים יהודיים ברחבי העולם בתחינה ובקשה לקבלת עזרה לצורך
הצלת נפשות. לדאבוננו,
קריאתו של רחמ"ד וייסמנדל נותרה ללא מענה ועל כן קרא ר' אברהם לספרו
"קראתי ואין עונה". חלק מאגרותיו של רחמ"ד וייסמנדל פורסמו
בספרו "מן המיצר".
אברהם פוקס חשף אגרות ומקורות נוספים והוסיף רקע היסטורי הנחוץ להבנת
המסמכים. ספר זה התקבל בכל החוגים,
וגרם לפולמוס ציבורי נרחב אף בציבור החילוני. סגנונו הקולח וחסר ההאשמות של אברהם פוקס מאפשר
הבנה של פרשה כאובה זו, ומעמיד סימני שאלה רבים על התנהגות המוסדות בשנות השואה. ספרו האחרון של פוקס "השואה במקורות
רבניים – שו"ת ודרשות" מרכז שאלות הלכתיות רבות שנשאלו בזמן השואה.
השאלות פותחות צוהר לעולמם ואמונתם האיתנה של של יהודים בזמן השואה. מגוון
השאלות הרחב מדהים כל קורא אשר מתקשה להאמין שאף בשעותיהם הקשות ביותר, דבקו
היהודים באמונתם. ר' אברהם פוקס היה ידוע בחריצותו הרבה. קשה להאמין שמחקרים מקיפים אלה נערכו
על ידי אדם אחד ללא עזרה מוסדית כלשהיא.
לפרנסתו עסק בהוראה, וכל מחקריו נערכו לאחר יום עבודה מלא ומפרך. בניו של ר' אברהם מעידים שלאחר חזרתו
מן העבודה, היה עוסק במחקריו עד לשעות הלילה המאוחרות. יתרה מזאת, גם כאשר התעוררו בני הבית
בשעות המוקדמות של הבוקר, כבר ראו את אביהם רוכן על מכונת הכתיבה ומתקתק בשתי
אצבעותיו את שורותיו של עוד פרק ממחקריו הרבים. בחריצותו, ר' אברהם עבר וליקט חומר מאדם
לאדם. מאחר ובאותה תקופה טלפונים
לא היו נפוצים בארץ ישראל, ר'
אברהם היה מטריח את עצמו לביתו של יוצאי הונגריה. לאחר שהציג את עצמו, הסביר שהוא מחפש מידע על מנת לתעד את
קורות הישיבות בהונגריה. לא פעם,
נענה ר' אברהם בשלילה, בין מחמת ביטול תורה ובין מחמת הרצון להשכחת השנים
הנוראות. באכזבה, ר' אברהם ביקש
להכנס לפחות ולקבל כוס מים לפני החזרה לדרכו. לאחר שהכניסוהו לביתם, פתח הוא בשיחה אשר התגלגלה לשיחה מרתקת ללא מעצור. בניו
מעידים שלאחר שעות רבות, הם נאלצו "לגרור" את אביהם חזרה הביתה, אך לא
לפני שהשניים קבעו מועד חדש להמשך הראיון. לעתים, כאשר
ר' אברהם חזר לפגישה השנייה, התברר שהמרואין החזיר את נשמתו לבוראו, והמידע שהיה
ברשותו נגנז עמו לעולמים. עם סיום ספרו האחרון, ר' אברהם פוקס חש שתמה
שליחותו בעולם, ולאט לאט חלה הדרדרות במצבו הבריאותי. האדמו"ר מבוסטון התבטא פעם שר' אברהם "פרש
מהחיים" עם סיום שליחותו. ר' אברהם פוקס החזיר את נשמתו לבורא בליל שבת
קודש חול המועד פסח תשס"ב לאחר שנים רבות של סבל רב. ר' אברהם ייזכר לנצח כאדם אשר הקים
גלעד למורשת הונגריה ופאר עולמה התורני.
מי יתן ויהיה מליץ יושר בעדנו. עד כה הדפיסו בניו בשנית את חלק מספריו
וידפיסו בע"ה את שאר בחודשים הקרובים על מנת שיהיו שפתיו דובבות. בניו ישתדלו לעזור לחוקרים
המעוניין בחומר מתוך הארכיון העצום שהשאיר אחריו. ת.נ.צ.ב.ה. |